למה עובדים לא מספיק מעריכים מנהלים נחמדים ומתחשבים?
בעולם שבו הציפיות של עובדים גבוהות, התחלופה רבה והאפשרויות רבות,
עובדים מחפשים מנהלים טובים ואכפתיים, שכיף לעבוד איתם.
לכן, מנהלים רבים שרוצים לשמר עובדים, עושים מאמצים להיות מעולים.
• הם אכפתיים וקשובים לצרכים
• הם שומרים מגוננים, נזהרים לא ללחוץ
• הם מתפשרים הרבה, כדי לא לבאס
אבל להפתעתם, הם מגלים שבמקום להעריך, העובדים דווקא
פחות אכפתיים ופחות מתאמצים.
כשמבקשים להישאר עוד שעה, יש להם עניינים דחופים
כשמבקשים לעמוד בדד ליין, הם מאוד עמוסים.
ובאופן כללי התחושה היא שהם לא מאוד מחויבים וגם לא ממש מרוצים.
אז מה קורה פה?
הבעיה היא לא באכפתיות, אלא בכך שאין לה בסיס איתן.
כשמנהלים לא דורשים, לא דוחפים ולא מציבים גבולות,
עובדים מרגישים שאין להם "עמוד שדרה",
הם נשארים באזורי הנוחות, מתחילים להשתעמם,
והסמכות של המנהל נשחקת.
אין לעובדים כוונה רעה, פשוט מערכת ההפעלה שלהם צריכה איזונים.
הם צריכים לדעת שלמנהלים יש שני צדדים:
• שהם יודעים לדרוש > כדי להעריך את הפשרות.
• שהם מסוגלים לכעוס > כדי להעריך יחס טוב.
• שהם יודעים לומר "לא" > כדי להעריך את ה"כן".
כשעובדים מבינים שלמנהלים יש סמכות ועוצמה,
הם מעריכים יותר את הערכים הטובים שהם מביאים: אכפתיות, גיבוי, הקשבה וגם פשרה.
הם יהיו נכונים להתאמץ יותר, יצליחו יותר, יהיו יותר מרוצים והרבה יותר מחויבים.
