בשנת 1914, ארנסט שקלטון, מגלה ארצות בריטי, יצא מלונדון עם 28 אנשים אמיצים למשימה בלתי אפשרית.
להיות הראשונים בעולם שיחצו ברגל את הקוטב הדרומי!
הם נערכו למסע קשה, אבל לא תיארו לעצמם, כמה קשה זה יכול להיות.
לכודים בקרח
לאחר מספר חודשים של הפלגה, הספינה אנדורנס (עמידות) שהתקרבה לחופי אנטרקטיקה, נלכדה בשדות הקרח של ים וודל כ-160 ק"מ מהיבשת.
בקור מקפיא, עם רוחות עזות, בעלטת החורף, נתקעה המשלחת על קרחון, שהלך והתעבה סביב הספינה.
בלית ברירה, הצוות שמר על מורל גבוה, התקיים מכלבי ים שצדו, והמתין כמעט 9 חודשים באומץ וסבלנות שהקרח יפשיר.
נוטשים את הספינה
אבל הקרח לא הפשיר, בחורף של 1915 הלחץ של הקרח, החל למעוך את גוף הספינה.
שקלטון הבין שהיא אבודה והורה לנטוש אותה.
הצוות הקים מחנה על הקרחון, שם המשיכו לשרוד עוד 5 חודשים, כשהם נסחפים עם הזרמים,
על גבי קרחון קפוא ומתפרק.
הולכים הביתה!?
בקצה העולם, בטמפרטורה של מינוס 20-30 מעלות, בסביבה מהקשוחות שיש בכדור הארץ,
10 חודשים לאחר שנלכדו, הספינה אנדורנס שקעה במצולות.
אבל רוחו של שקלטון לא נשברה. הוא אסף את אנשיו אליו ואמר להם בביטחון מלא:
"עכשיו אנחנו הולכים הביתה".
הם יצאו למסע הישרדות מפרך בשלוש סירות הצלה, גוררים אותן לסירוגין על הקרח, ושטים כשניתן,
עד שהגיעו סוף סוף לקרקע מוצקה, באי אלפנט.
לחצות את האוקיינוס בסירת הצלה
מכשיר קשר עוד לא הומצא, משלחת חילוץ לא נראתה באופק.
אבל שקלטון לא אמר נואש.
מייד לאחר שהתמקמו באי אלפנט שטוף הרוחות, הם החלו להתארגן למסע חילוץ.
שבועיים לאחר מכן, שקלטון יצא בסירת הצלה קטנה, עם 5 מתנדבים.
למסע של 1,300 ק"מ, בים הסוער בעולם, אל עבר ג'ורג'יה הדרומית,
המושבה הכי קרובה לאנטרקטיקה.
לאחר 16 ימים של סערות בלתי פוסקות, סירת ההצלה השבורה,
התרסקה על חופי הצד הדרומי של האי ג'ורג'יה, הרחק מהמושבה הנכספת ששכנה בצפון.
האור מעבר להרים
בין צוות החילוץ למושבה הפריד רכס של הרים גבוהים, מכוסים בקרחונים בלתי עבירים
שאף אחד לא צלח מעולם.
אבל שקלטון שהרגיש אחריות לחלץ את צוותו, לא התכוון לוותר.
עם שני מתנדבים, מפה, מצפן וללא ציוד טיפוס, הם יצאו לחצות את ההרים האימתניים,
תשושים מהמסע בים, אך נחושים להציל את חבריהם.
לאחר 36 שעות רצופות, של טיפוס מפרך על קרחונים הם הגיעו סוף לסוף למושבה.
16 חודשים (486 ימים) מאז שנלכדו בים הקרח.
החילוץ
4 חודשים לאחר שהגיע שקלטון אל המושבה, ולאחר 3 ניסיונות חילוץ שכשלו,
ספינה אחת הצליחה להגיע לאי אלפנט ולחלץ ממנו את כל 22 אנשי הצוות הנותרים.
26 חודשים לאחר שיצאו מבריטניה, וכמעט שנתיים מאז שנלכדו בקרח,
ארנסט שקלטון החזיר את הצוות כולו, 28 אנשים חיים ובריאים, לביתם בבריטניה.
מנהיגות ממוקדת אנשים
כשנשאלו חברי הצוות איך הצליחו לשרוד את הבלתי אפשרי, לכולם הייתה תשובה אחת:
"שקלטון!".
כמנהיג, הוא הצליח להפיח אופטימיות, לדחוף קדימה, לחבר, לאחות ולהתגבר.
בחושך ובקור הוא ערך ערבי נגינה ושירה, בימים שמר על אנרגיה גבוה, ביטחון ושליטה.
הוא נטע תקווה בלב אנשיו, נתן תחושה עמוקה שהוא דואג להם, והבטיח שוב ושוב:
שהם יחזרו לספר את הרפתקאותיהם לאחרים.
במנהיגותו שקלטון השאיר לנו מעבר לסיפור בלתי נתפס לקחים שרלוונטיים לכל מנהיג:
- לשמור על אופטימיות ואמונה בעצמך, בצוות – גם כשנדמה שאין תקווה
- לחפש ולמצוא פתרונות יצירתיים, ולנוע קדימה גם אל מול הבלתי אפשרי
- להיות אמיץ ולקבל החלטות קשות, אל מול הערכת הסיכונים
- להוביל מתוך אכפתיות ודאגה, להוות משענת איתנה לאחרים
- לטפח יחסים, לכידות ותלות הדדית, כבסיס לצוות חזק
סגירת מעגל
ב-29 במרץ 2022 יותר ממאה שנה לאחר המסע,
משלחת מחקר מצאה את אנדורנס מתחת לקרח בים ודל,
עדות אילמת לעוצמתו של מנהיג אחד,
שהצליח לשמור את כולם בחיים כנגד כל הסיכויים!
