"רק אמרתי לו מה צריך לשפר – אני לא מבינה למה הוא לקח את זה קשה."
משתתפת בקורס פיתוח מנהלים סיימה סימולציית משוב עם עובד. הכוונה שלה הייתה טובה – אבל התוצאה קצת פחות…
אז מה קרה שם?
ירון, יש משהו שאני רוצה לדבר איתך עליו. רק תדע שזה בא ממקום טוב – כי אתה חשוב לי, והמטרה היא לעזור לך להשתפר. אתה עושה עבודה טובה, אבל יש משהו שמפריע לי.
ואז יצא המרצע מהשק…
כל פעם שאני עוברת על הדוחות שלך, אני מוצאת טעויות או נתונים חסרים.
אתה מבין שכל טעות בתחום שלנו היא קריטית?
< כן בטח.
אז למה זה חוזר על עצמו? אתה בודק בכלל לפני שאתה שולח?
< אין לי זמן לעוד בדיקות. את מלחיצה אותי עם הלו"ז, וגם אבי שולח לי את הדברים ברגע האחרון…
זה לא משנה. אתה לא יכול להוציא דוחות עם טעויות. אני בכלל לא צריכה להיות בלופ הזה.
אני מבקשת שתבדוק את עצמך כמה פעמים לפני שאתה שולח.
> שתיקה ארוכה
אז מה אתה אומר?
< טוב, אני אשתדל.
השיחה התחילה ממקום נכון. היה שם רצון טוב וניסיון לרכך. אבל ברגע אחד היא הפכה להיות שיחה שיפוטית, מתסכלת ובשורה האחרונה, לא אפקטיבית.
למה זה קורה?
מנהלים רבים מגיעים לשיחות משוב טעונים. הם ניסו בעבר לדבר או לפתור או שהם בולעים צפרדע כבר הרבה זמן,
אבל כשהבעיה חוזרת שוב ושוב – התסכול מצטבר, ובסוף הוא משתלט על השיחה, ולמרות הכוונה הטובה, התסכול מנהל את המנהל – ופוגע במסר. בחירת המילים, הטון, המבט, שפת הגוף, האינטונציה – מבטאים את התחושה הפנימית, שעוברת לעובד, דוחפת אותו למגננה, ומרחיקה אותו מלמידה.
אז מה עושים?
זה קצת כמו להתכונן לשבת עם הילד שלך על שיעורי בית 🙂 אין פתרון קסם. נדרש פה שילוב של מודעות עצמית, בגרות רגשית ושליטה עצמית, אם עוזר לך לקחת אוויר, לספור עד 10, יוגה, מיינדפולנס – אז קדימה…
ואם לא – אולי זה יכול לעזור:
- לבדוק לפני השיחה איך אתה מרגיש? ולמה?
- להזכיר לעצמך שהעובד לא פועל נגדך אלא צריך את עזרתך
- לזכור ששינוי התנהגותי קשה ליישום, הוא לוקח זמן וקורה בצעדים קטנים
- ובהתאם, לאזור סבלנות ולגייס אכפתיות ואמפתיה
כי כשאתה מנטרל את המטען, אתה נשמע אחרת…
ואיך נדע אם זה עבד?
שיחת פידבק טובה היא לא שיחת תוכחה – אלא שיחת רתימה. גם אם היא התחילה עם מסר קשה, היא אמורה להסתיים בתחושת בהירות, אופטימיות והסכמה.
לכן אם קרו בשיחה הדברים הבאים, יש סבירות טובה שהשיחה הייתה מועילה:
- הרגשה טובה: האווירה הייתה פתוחה ונינוחה, גם מצדך וגם מצד העובד.
- דיאלוג אמיתי: נוצר שיח, נשאלו שאלות, הייתה הקשבה ושיתוף – ולא רק הנהון לקוני או הסכמה בשתיקה.
- לקיחת אחריות: העובד התחייב לפעול, לשנות, והוא יודע איך – השיחה השיגה את מטרתה.
בשורה התחתונה, כדי שהשיחה תהיה טובה, תדאגו להשאיר את המטען מחוץ לחדר.
